היסטוריה
בשנות ה-80 הוקם קיבוץ חריש על ידי הקיבוץ הארצי, במרחק של כ-6 קילומטרים (בקו אווירי) דרום-מערבית ליישוב קציר, בגובה של 110 מטרים מעל פני הים. בתחילה הוקמה במקום היאחזות נח"ל ובשנת 1982 הוחלט לאזרח את המקום ולהפכו לקיבוץ. בשנת 1993 ננטש הקיבוץ, למעט פלוגה של מג"ב ששכנה בו.

בראשית שנות ה-90 במסגרת תוכנית שבעת הכוכבים הוחלט להקים בסמוך לקיבוץ חריש ישוב עירוני בשם חריש על פי התכנית היישוב היה אמור לאכלס 30,000 תושבים.

בשנת 1995 הושלמה בניית כ-300 יחידות דיור ראשונות. משרד השיכון השקיע רבות בתשתיות היישוב ובתכנונו, אך מכירת הדירות ביישוב נכשלה ורבים מאלה שרכשו דירות, בכל זאת, לא עברו לגור בהם אלא ניסו להשכירם. מרבית הבתים נותרו ריקים, והאוכלוסייה המעטה ששכנה בו הייתה של שוכרי דירות מעוטי יכולת.

בשנת 1998 הובאו ליישוב כ-70 מבני חמולת קראג'ה מרמלה, לאחר סכסוך דמים ממושך בינם לבין חמולת ג'רושי.

האיחוד עם קציר
ביולי 1992, במסגרת התוכנית לאיחוד רשויות מקומיות, אוחדו היישובים קציר וחריש למועצה מקומית אחת בשם "טל-עירון", שהייתה ה"כוכב" הצפוני ביותר בתוכנית "יישובי הכוכבים". בשנת 1995 הוסב שם המועצה המקומית ל"קציר-חריש".

ביוני 2012, במסגרת קידום הפיכת חריש לעיר, חתם שר הפנים על צו להפרדת הרשויות. היישוב קציר הועבר לתחום שיפוטה של מועצה אזורית מנשה, והמועצה המקומית חריש חזרה להיות רשות מוניציפלית בפני עצמה. ההפרדה בוצעה בפועל באוגוסט 2012.

קידום הפיכת חריש לעיר
בשנת 2008 הוחלט להכריז על חריש כמרחב תכנון מיוחד על פי סעיף 32 בחוק התכנון והבנייה והוקמה ועדה מיוחדת שבסמכותה לאפשר תכנון ופיתוח אזורי מהירים. בראש הוועדה עמד יגאל שחר. החל מ-2014 עומד בראש הוועדה השר לשעבר דוד מגן.

במהלך 2014 ו-2015 אושרו ושווקו ליזמים שתי שכונות נוספות, 1/ב "המגף" (2,519 יח"ד) ו-2/א "אור המזרח" (1,858 יח"ד). כן אושר מרכז עירוני ראשי 1/ד שכולל 664 יח"ד, 150,000 מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה, 8,000 מ"ר שטחי מלונאות ו-77,000 מ"ר מבני ציבור שיכללו מתחם עירוני לשירותי הצלה וחירום.

בסוף מרץ 2018, הגדיל שר האוצר משה כחלון את מרחב התכנון של חריש ב-2,000 דונם.

באפריל 2020 פורסם כי נבנים בשכונת הפרחים שני בתי ספר חדשים, הראשון יתפקד כבית ספר יסודי ממלכתי והשני יהיה בית ספר יסודי ממלכתי דתי.

במאי 2020 פורסם כי שכונת מעו"ף אשר תשמש גם כמרכז העסקים הראשי של העיר לקראת אכלוס. השכונה תכיל בין היתר מתחם משרדים, מבני תעשייה, בית עירייה חדש ומסוף תחבורה ציבורית שיתן מענה למזרח העיר.

ביולי 2020 הגישה הוועדה הגאוגרפית חיפה את המלצותיה למשרד הפנים, באשר להרחבת גבולות השיפוט של חריש, כדי לאפשר את המשך פיתוחה והפיכתה לעיר של כ-100,000 תושבים. הוועדה המליצה על תוספת של 3,282 דונם, המהווים גידול של כ-46% בשטח השיפוט של חריש.

בנובמבר 2020 פורסם כי הסתיים שלב התכנון של הפארק העירוני של העיר, על פי התכנון הפארק ישתרע על שטח של כ-200 דונם ולאורך כ-1,500 מטרים. הפארק יוקם בצמוד לכביש 6 הנושק למערב העיר.

חודש לאחר מכן הופקדה תוכנית "רובע חריש דרום" במסגרת התוכנית יבנו כ-1,650 יחידור דיור וכ-332 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר. השכונה תחבור לכביש 611 שצפוי לחבר את חריש לכביש 574 ובעתיד אולי גם לכביש 6.

חריש, שדרה ראשית
תחבורה
חריש נמצאת ממזרח לכביש 6, לא רחוק ממחלף עירון שבו פוגש כביש 6 את כביש 65, אך הגישה מחריש לעורקי תחבורה אלה ארוכה יחסית, דרך כביש 6353 וכביש 574. בסמוך לכניסה ליישוב צפויה להיבנות תחנת הרכבת חריש על מסילת מנשה שהיא מסילת רכבת המקשרת את המסילה המזרחית החדשה אל מסילת העמק, התחנה צפויה להיפתח בעשור השלישי של המאה ה-21.

מחלף משמר הגבולערך מורחב – מחלף משמר הגבול
ממזרח לחריש נבנה מחלף משמר הגבול. המחלף יבטל את צומת משמר הגבול הקיים כיום, ואת קטע הכביש שבין הצומת לכיכר בכביש 574. במסגרת הפרויקט יוקם גשר מעל כביש 65, שיאפשר תנועה רציפה לנוסעים בכביש זה. המחלף צפוי להיפתח בתחילת שנת 2022.

במרץ 2020 פורסם כי החלו העבודות להקמת המחלף.

כניסה דרומית לחריש